<h1>תוספות רי"ד — ביצה מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף כג.</h2>
[ביצה ל"ח ע"ב] אמר ליה רב ספרא לר' הושעיא משה שפיר קאמרת כו'. פי' אתה שאתה גדול הדור בדורך כמשה שפיר קאמרת דשפיר עביד דאחיכו עליה טענה גדולה השיב להם דאטו לא שמיע להו לאלה (הא דאמר המקשה) [המקשין] הא דאמר רב הבורר צרור כו' אלא אע"ג דצרור לא חשוב מידי וכיון דלדידיה הוי קא(י) חשוב דלא בטיל והכי נמי התבלין והמים והמלח אע"ג דלא חשיבי כי האי ושוויין (מיד) [מידי] כיון דלטעם עבידא חשיבא ולא בטלי דלהכי חשיב להם מקב חיטים לכל דבר הנמכר במדה חשוב ולא בטל ולעולם יפה השיבם דהיכא אמרי' דאסור' בטל ברוב כשאין עליו תשלומי ממון אצל חבירו אבל כל היכא דאיכא תשלומי ממון חשוב ולא בטל ולהכי לא בטלו הנך מים ותבלין ומלח. ואמר ליה אביי לרב ספרא למה אתה מקלס הסובר (אתה) [אותה] ואתה מתלה הטעם בכל היתר דתשלומי ממון לא בטל' ולא שני ליה למר בין ממון שיש לו תובעין לממון שאין לו תובעין הקב חטין והצרור הן ממון שיש לו תובעין ולהכי לא בטלו וחייב לשלם להם אבל התבלין והמים והמלח הן ממון שאין להם תובעין דאדעתא דהכי השאילם שלא יתבע אותם ביו"ט והלכך דין היא דלבטלי גבי עיסה ולא ניסרו. א"ל רב ספרא לאביי ולטעמך דתלית טעמא דחשיבותא דלא בטל בממון שיש לו תובעין א"כ האי דאמר רב חסדא נבילה בטלה בשחיטה ה"נ אי אית ליה להאי נבילה תובעין כגון שנתערבה נבילת ראובן ושחוטת שמעון ה"נ דלא בטלה אלא ודאי דאע"ג דאית לה תובעין בטלה א"כ טעמא דלא בטל לאו משום תובעין הוא כדקאמרת אלא בחשיבותא תליא מלתא כדקאמינא אנא דנבילה דלא חשיבי בטלה אבל צרור דלמדודי קאי חשוב ולא בטל וכן נמי תבלין ומים ומלח דלטעמא עבידי חשיבי ולא בטלו [וכי] תימא ה"נ דכי אית לה לנבילה תובעין לא בטלה ולא בטלה אלא היכא דלית לה תובעין ולעולם חשיבותא דלא בטל בתובעין תליא והא תנן דחפצי הפקר קונין שביתה במקומן ואע"פ שאין להם בעלים אלמא לאו בבעלים תליא מילתא אלא בחשיבות ומפני שהחפצים החשובים קונים שבית' ואף על פי שאין להם בעלים.
